עמוד הבית מאמרים

מאמרים

איך לכוון ילדים לתזונה בריאה בגן?

אכילה היא פעולה בסיסית קיומית, שכל אחד עושה אותה באופן אוטומטי. אם כך מדוע אנו צריכים להיות מובילים לילדים בנושא תזונה ואכילה?

1. ילדים רבים זקוקים להכוונה ולגבולות בסביבה של שפע מזונות מושכים, שלא תמיד טובים לבריאותם.

2. ילדים זקוקים לדוגמה אישית להתפתחות הרגלי האכילה שלהם.

3. לילדים דרושה סביבה המעודדת התפתחות העצמאות והאחריות באכילה, כדי שיוכלו לפתח הרגלי אכילה בריאים.

מה כדאי לדעת על ילדים כדי שנוכל לכוון אותם להרגלי אכילה בריאים?

1. אכילה לפי צרכי הגוף האישיים

ילדים בריאים נוטים לאכול באופן אינטואיטיבי, כלומר מתוך הקשבה לצרכי הגוף- הן מבחינת סוג האוכל והן מבחינת הכמות. לפעמים הדבר הוא לטובת בריאותם ולפעמים לא. התפקיד שלנו הוא להבין אם הבחירות שלהם משרתות אותם לטובה, ואם לא, להבין איך נכון להתערב.

לדוגמה:

- ילד רעב שלא אכל הרבה זמן, עשוי לבחור לאכול קודם את הפחמימה בארוחה כדי להעלות את רמות הסוכר, ואז מכלול הארוחה יהיה פחות מזין.

תפקיד המבוגר- לדאוג לארוחות מסודרות בזמנים קבועים.

- ילד שסיים מחלה של כמה ימים , ואכל במהלכה מעט, יגדיל את הכמות שהוא אוכל בימים הבאים .

תפקיד המבוגר- להיערך לארוחות מזינות בתדירות גדולה יותר.

- ילד שעובר קפיצת גדילה יגדיל את כמות האכילה שלו בזמן הזה, ואחר כך יפחית שוב.

תפקיד המבוגר- להגיש אוכל מזין בכמות ובתדירות מתאימים.

- כשיש ירידה ברמת הברזל בגוף, ילד עשוי להמשך יותר לבשרים.

תפקיד המבוגר- לזהות את המשיכה ולהגיש יותר מזונות עשירי-ברזל.

- ילדים שבוררים מאד את מזונותיהם, בגלל בעיות עיכול או חולי אחר.

תפקיד המבוגר- לצפות בבחירות הילד מבלי להתערב ולשתף איש מקצוע שיוכל לעזור לאבחן אם יש בעיה שניתן לטפל בה.

מה עושים כדי לעודד ילד בריא לאכול מתוך הקשבה לצרכי הגוף?

· יוצרים סדר ארוחות קבוע עם תפריט מאוזן עם היצע מגוון.

· מצמצמים את כמות הסוכרים וקמח לבן : חטיפים, מיצים, דגני בוקר, חטיפי "בריאות", שוקו קנוי, ממתקים, מאפים מקמח לבן.  אכילה כזו יוצרת תנודות גדולות יחסית של רמות הסוכר ומכניסה למעגל של משיכה למתוק/פחמימות.

· מאפשרים לילד חופש בחירה מתוך מה שהגשנו. אם יש השלכות בעייתיות כתוצאה מהבחירה שלו (לא רגוע בגלל רעב, אפתי, סימנים לחוסר תזונתי) מזמינים דיאטנית לתצפית.

· נמנעים מלהגיב או לתת פרסים/מחמאות על אכילה של הילד.

· במידה ואכילת הילד/ים מעוררת אצלנו דאגה, מזמינים דיאטנית לאבחון וללווי, כדי למנוע התערבות שיכולה לעורר מאבקי כוח ובעיות אכילה.

 

2. ילדים בררנים באוכל או סרבנות אכילה

ישנם ילדים שנראה  שהם בררנים באוכל, ויכולים גם לבחור, שלא לאכול דבר בארוחה או לאכול רק סוג אחד של מזון, מסיבות שונות:

- גופם זקוק רק למעט אנרגיה

- רגישויות יוצאות דופן וויסות חושי,

- בעיות עיכול (שלעיתים אינן מוגדרות) או בטן רגישה

- בעיות התנהגותיות

- בעלי יכולת שליטה שמנתבים את האכילה לצרכים אחרים מאשר סיפוק רעב.

- חסרים תזונתיים המשפיעים על חוסר תאבון (אבץ, ברזל)

איך מתמודדים עם האכלת ילדים בררנים באוכל?

1. מזמינים דיאטנית לתצפית בזמן הארוחה, שתאבחן מה מקור הבררנות ותשב עם הצוות ועם ההורים לתאם התייחסות המתאימה לילד מתוך שיקולים הלוקחים בחשבון את נהלי הגן ואת רצון ההורים.

2. אחרי ייעוץ דיאטנית ובניית תכנית מתאימה, מבקשים מההורים מדי שלושה חודשים מדדי גדילה, שיבדקו את התאמת התכנית. אם הילד יורד בעקומות הגדילה, יש לבדוק את התכנית מחדש בליווי הדיאטנית.

3. הקניית הרגלי אכילה לילדים

כאשר מגישים לילדים מזון מסוג חדש שהם לא מכירים, טבעי שחלקם יירתעו ממנו. רוב הילדים יוכלו להתרגל למזון החדש בטווח של 1-6 חודשים (תלוי בתדירות הגשתו), ובמידה שהיו תנאים מתאימים.

איך יוצרים תנאים המעודדים את הילדים לטעום מנות חדשות ולהסתגל למזון בריא?

· יושבים לאכול לשולחן, כדי לתת דוגמה אישית. בהעדר דוגמה אישית ממבוגר, הילד מחקה את בני גילו. היכולת שלנו להשפיע על ידי דוגמה אישית בגילאי 3-4 (טרום) גדולה מאשר בגילאים 5-6 (חובה).

· לא מוותרים על נוכחות של מבוגר בארוחה,  על-ידי ישיבה במרכז השולחן, באופן שקרוב לכמה שיותר ילדים כאשר הצלחת שלו על השולחן (לא בקצה ,לא בזווית ולא מאחורי הילדים).

· רצוי שהמבוגר יאכל לפחות פריט אחד מהפריטים שיש על השולחן. אם יש אנשי צוות שלא אוכלים את האוכל. מומלץ לאכול ירקות חתוכים או סלט ירקות, טחינה וכדומה.

· אם המבוגר אוכל סלט והילדים מקבלים ירקות חתוכים, חשוב שתהיה אופציה לתת סלט  גם לילד שנמשך למה שהמבוגר אוכל. זהו יישום של השפעה חיובית על אכילה.

· לילדים יש תאבון טוב יותר וחשק לטעום כאשר יש אווירה טובה ומהנה בשולחן, אווירה של שיח ושל עניין. אווירה יכולה להיות מתוחה כאשר מנסים לשכנע ילדים לאכול, או כאשר דואגים מהאכילה שלהם.

· מומלץ לשבת באופן מסודר לפחות 20 דקות. גם מי שסיים מתבקש להישאר בשולחן לארח חברה למי שעוד אוכל.

 

· יוצרים תנאים שהופכים את אירוע האכילה למכובד (ברכה לפני האוכל, מפה על השולחן, צלחות וסכום נאים, כלי הגשה אסתטיים.

הובלה חיובית נוצרת כאשר לילדים יש מוטיבציה להצטרף לאירוע האכילה.

 

איך לגדל תינוק לאכול בהנאה, ברצון, לטעום ממגוון ולבחור במזונות בריאים?

כאשר אני שואלת אימהות בסדנאות לתזונת תינוקות – "איך אתן מדמיינות את שולחן האוכל המשפחתי שלכן עוד כמה שנים- כאשר הילד גדול יותר או כאשר המשפחה גדלה והצטרפו אליו עוד אחים?"

כמעט ללא יוצא מן הכלל אמהות רוצות שיהיה שולחן אוכל שבו כולם יושבים יחד

מונח עליו אוכל בריא, הכולל ירקות מגוונים

ההורים אוכלים עם הילדים בהנאה ובאווירה רגועה

הילדים נהנים לשבת לאכול ואוכלים בצורה מגוונת

אין צורך במאמץ מצד ההורה להאכיל את הילדים

האוירה טובה ואין issue סביב האוכל

בשולחן כזה המבוגרים אחראים על מה שמוגש ועל דוגמה אישית ואוירה ואילו הילדים אחראים על האכילה שלהם מבלי שההורים צריכים להתאמץ. שולחן כזה יכול להבנות מרגע שתינוק מצטרף לאכילה.

באופן אידאלי, תינוק ניזון מחלב ומתחיל להגיב בעניין לאוכל, כאשר הוא בשל להתחיל טעימות. בשלב זה הוא יכול ממש להצטרף לארוחות המשפחתיות, לטעום ובהמשך לאכול מה שיכול, מה שרצה, וכמה שרוצה- לפי מידת הבשלות שלו. בהדרגה כמויות האוכל יגדלו ובמקביל כמויות החלב יפחתו, ולקראת גיל שנתיים התינוק יכול לעבור כמעט ב100% לאוכל מוצק.

לעיתים נתקלים בקשיים בדרך להשגת המשאלה:

1) אמהות נתקלות בצורך שהתינוק  יעבור למוצקים מהר מכפי שהיה בוחר, בגלל כניסה למסגרת, בגלל רצון להפסיק הנקה בעוד התינוק היונק מתקשה לקבל בקבוק במקום ההנקה.

2) במציאות שבה הורים עובדים שעות רבות, זמני הרעב וסדר האכילה שלהם לא תמיד תואמים את  אלו של התינוק. ההורים חוזרים ולפעמים בעצמם זקוקים למנוחה, מחכים להשכיב את התינוק/הילדים ואז להתיישב לאכול בשקט עם בן/בת- הזוג.

3) בנוסף, הצורה שבה אנחנו מאכילים, מושפעת מאמונות שלנו, למשל:

מגיל חצי שנה חלב אם לא מספיק כאוכל בלעדי.

תינוק שאוכל יותר מוצקים יישן יותר טוב

אם התינוק שלי עדיין לא אוכל, יש בעיה בהתפתחות שלו.

ועוד

במקרים אלו המבוגרים עשויים להתמקד בהאכלה של התינוק יותר מאשר ממצבים שבהם התינוק מצטרף לשולחן של הגדולים.

אז איך בכל זאת משפיעים על הילד שיפתח אחריות באכילה?

1) תכנון ארוחה משותפת- לפחות אחת ביום. אם יש צורך- לתכנן ארוחות כך ששעות הרעב יתואמו עם שעות שהתינוק עשוי להיות רעב לאוכל מזון מוצק – עד 17:00--17:30 אחה"צ.

2) לצרף את התינוק לשולחן גם אם עדיין לא יושב. אפשר להחזיק אותו על הרגליים שלנו כאשר הוא נתמך בזרוע והיד השנייה משוחררת לאכול.

3) לארגן כל מה שצריך על השולחן כדי שהמבוגר המחזיק את התינוק לא יצטרך לקום בזמן האוכל: אוכל בחתיכות להורה, שלא יצטרך לחתוך אותו ויוכל לאכול ביד אחת. אוכל מעוך לתינוק או אמצעים למעוך אוכל.

4) ההורה מרוכז באוכל שלו ולא עסוק בכמה ומה יבחר התינוק לאכול, ממילא ישלים בחלב. עד גיל שנתיים חלב-אם/פורמולה הם חלק חשוב מתזונת התינוק.

5אם כמאכילים אנחנו מוצאים את עצמנו אחראים לתחזק את האכילה של התינוק, כלומר הוא לא יאכל מה שצריך או כמה שצריך, אם לא נהיה פעילים האכלה, כדאי לפנות ליעוץ. במקרים כאלו חשוב לזהות אם אכן יש בעיה התפתחותית או גופנית שלא מאפשרת לתינוק לקחת אחריות על האכילה שלו, ולבנות תכנית מתאימה.

 

 

 

טיפול בהשמנת ילדים

השמנת ילדים היא תופעה שהלכה וגדלה במרוצת השנים, ובשלב מסוים אף זכתה לכינוי "מגיפת ההשמנה". חוסר היכולת למגר את התופעה אינו מקרי. סביבת האוכל והפעילות השתנתה במהירות כה גדולה בעשורים האחרונים, ואילו הגנטיקה שלנו ומבנה האישיות לא מדביקים את הקצב. הנטייה הגנטית לאגור שומן, קיימת אצל כולנו כמרכיב הישרדותי והיא מתעצמת במיוחד אחרי תקופה של הרעבה (או דיאטה קיצונית). אם כן איך אפשר להסביר שרק חלק מהילדים ישמינו כתוצאה מסביבת שפע המזון וחוסר הפעילות?

קרא עוד...

 

בעיות אכילה בתינוקות

 

האכלת התינוק היא אחת מהמיומנויות הכי בסיסיות של האם.  מרגעיו הראשונים התינוק תלוי באם שתדע להיענות לסימנים שלו לרעב ולשובע- שתאכיל אותו כשרעב ושתפסיק להאכיל כששבע.  הקשר שנוצר סביב ההאכלה מושפע  מיחסי תינוק-אם מהעניין של התינוק באוכל ומהיחסים של האם עם האוכל. תינוק יכול לקלוט תגובות קלות מהמבט ומהתחושה של המאכיל.

כשתינוק חווה  אי-שביעות רצון, דאגה, חוסר ביטחון או אכזבה- בזמן שמאכילים אותו, בחירות האוכל שלו יכולות להיות מושפעת מכך. הוא תלוי באם שתלמד אותו מה לאכול ומה לא לאכול בצורה בטוחה. הוא עשוי לקבל מסר כפול לגבי האוכל כאשר ההאכלה מלווה באי-שביעות רצון ודאגה. למשל, במקרה שבו אם מאוכזבת מזה שלא הצליחה להניק ולא שמחה לתת תמ"ל,  או במקרה שהאם אינה מרוצה ממזון שהתינוק בוחר לאכול. תינוק עשוי להפנים מסר של בעיה הקשורה באוכל כאשר הורים דואגים ממידת האכילה שלו (אוכל מעט מדי או יותר מדי).

האכלה המלווה ברגש או באי-שביעות רצון, מלווה גם במאמץ. המאמץ יכול להתבטא בניסיון לשכנע לאכול או בניסיון להניע מאכילה מסוימת. התינוק מרגיש את הרגשות המלוות את ההאכלה ואת המאמץ, ועשוי להגיב  בהתעלמות מסימני רעב ושובע על-ידי אי-אכילה או אכילת יתר.


כאשר אי-אכילה או אכילת יתר מתבטאים בשינויים בעקומות הגדילה של תינוקות,  הם מוגדרים כבעיות אכילה.  בבעיות אכילה שאינן נובעות מבעיה גופנית או ממחלה , אפשר לטפל על ידי פיתוח מיומנויות האכלה.

 

 

 

תוספת ברזל לתינוקות

תינוק בריא היונק או מקבל תרכובת מזון לתינוקות, אינו זקוק לתוספת ברזל.

תינוק יונק מקבל את הברזל מחלב האם. כ-50% מהברזל בחלב האם זמין לתינוק, לעומת 10-20% ברזל זמין המתקבל מאכילת מזונות.

תינוק המקבל תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) מקבל בין 9-12 מ"ג ברזל לליטר- תלוי בגיל ובפורמולה.

יחד עם זאת וישנו אחוז גדול יחסית של תינוקות וילדים עם אנמיה ממחסור בברזל. מאחר שמחסור בברזל יכול לגרום לעיכוב בהתפתחות המוטורית ובתפקוד הקוגנטיבי של תינוקות, משרד הבריאות ממליץ על המנעות מצריכת חלב פרה עד גיל שנה ועל מתן תוסף ברזל לכל תינוק מתום החודש הרביעי.

להלן המלצת משרד הבריאות:

"מתן תוסף ברזל לכל תינוק מתום החודש הרביעי עד תום החודש השניים עשר לחייו. מינון
התוסף יהיה: 7.5 מ"ג ליממה עד תום החודש השישי ו 15- מ"ג ליממה מתחילת החודש
השביעי ועד תום החודש השמונה עשר. כל זה ללא קשר לרמת ההמוגלובין שבדם התינוק
ולרמות הברזל בתפריטו (מניעה ראשונית של חסר ברזל)."   (מתוך מדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט 2009)

לפי הנחיות ה-CDC שבארה"ב, מתן ברזל נעשה לפי צורך בהתייעצות עם רופא עם יש חשש לאנמיה או לצריכה מועטה של מקורות ברזל מהמזון.

חשוב לזכור שצריכה של עודף ויטמינים ומנרלים אינה מומלצת באופן כללי. לעודף יש השלכות. במתן ברזל בעודף, יורדת יעילות הספיגה של הברזל בגוף. בנוסף ישנם תינוקות הסובלים מעצירות, שלשולים, בחילות או איבוד תיאבון בעקבות קבלת תוסף ברזל.  הורה המעוניין לתת לתינוק תוסף ברזל רק לפי צורך, חשוב שידע מה הם הסימנים לאנמיה, יכיר את תכולת הברזל במזונות, וידע מה מעודד או מעכב את ספיגת הברזל.

לאיבחון מצב צריכת הברזל של התינוק/פעוט שלכם, ולהדרכה לגבי סימנים לאנמיה והזנה עשירת ברזל, אתם מוזמנים לצור איתי קשר לתאום פגישה או להצטרף לסדנת תזונה לתינוקות.

 

ילד לא אוכל

הדחף לאכול הוא אינסטינקט טבעי אצל כל תינוק בריא. זהו אינסטינקט הישרדותי, שבלעדיו אין חיים והוא אינו נתון לבחירה. אכילה היא אחד הדברים הראשונים שאותם רוצה התינוק לחקות בהוריו, הוא להוט לטעום ולהתנסות באכילה עוד טרם הסתיימה הבשלתה של מערכת העיכול שלו.

קרא עוד...

 

תזונה בזמן הנקה

ההנקה ממשיכה עבור התינוק את רצף האכילה שלו מהרחם. ברחם הוא היה עטוף במים אמניוטים. משבוע 12-14 המים האמניוטים מעבירים לעובר רכיבי מזון ויחד עימם את הטעמים והריחות של המזונות שאמו אוכלת. אחרי כתשעה חדשים, ממשיך רצף הטעמים והריחות של מה שאוכלת אמו דרך החלב.

קרא עוד...

 

חיפוש