עמוד הבית שאלות ותשובות

אני מאמינה כי התנהגות האכילה שלנו מעוצבת על ידי דפוסי החשיבה שלנו והסביבה בה אנו נמצאים. בכולנו קיימת דרך לאכול מתוך שמחה ולעיתים זה דורש מאיתנו לבחון יותר לעומק את אותם דפוסים ולבדוק מה מזיק לנו ומה טוב ומועיל. אספתי כאן מספר שאלות ותשובות שעולות במפגשי ייעוץ כדי לתת תמונה יותר טובה על הגישה שלי.

שאלה: אני חושש להגביל את ילדי בממתקים שלא ירגישו חסך לנוכח הממתקים הרבים שנחשפים אליהם, אך מצד שני קשה לי לראות את כמות הממתקים שהם אוכלים בידיעה שזה פוגם בתזונה המאוזנת ובבריאות. איך עלי לנהוג?

תשובה: כמו בכל נושא אחר, אני ממליצה קודם להתבונן בילדים שלנו ולראות איך הם מתנהגים בתוך הסביבה שלהם. נסו לבחון איך הילד מתנהג כשיש ממתקים זמינים בבית. אם הילד אינו מתעסק בכפייתיות בממתקים ואין לילד בעיה של עודף משקל ו/או של תת-תזונה, יתכן שסביבה לא מוגבלת של ממתקים לא תזיק לו. הייתי שמה יותר לב במקרים בהם הילד כן מתעסק בכפייתיות יתר בממתקים שבאה על חשבון אוכל. כמובן שאם הילד סובל מבעיה בריאותית כמו השמנה או חסר תזונתי אז הנזק של הממתקים הוא משמעותי לגביו ויש להקטין את החשיפה לממתקים.

הסביבה נבדלת לא רק בילדים אלא גם בדפוסי החשיבה ובאמונות שלנו ההורים. למשל, אם אני מאמינה שהסוכרים ממש מזיקים ובמקביל אני מאפשרת לאכול ממתקים בחופשיות, הילד מקבל מסר כפול ומבלבל. יש סיכוי שלא יפנים דווקא את המסר של אכילה חופשית, אלא את המסר שאומר: אמא נותנת אוכל מזיק, למרות שהיא לא רוצה בכך. נסו לשים לב לתחושות שעולות בעת שאתם נותנים ממתקים ואחר כך תוכלו לנסות ולחשוב אילו מחשבות ואמונות עומדות מאחריהן. האם מחשבות ואמונות אלו מתאימות לערכים שלכם או האם אתם מעוניינים להחליפן?

שאלה: הילדה שלי לא אוכלת מזונות שהייתי רוצה שתאכל, מזונות שאני מגדירה כבריאים וחשובים לגדילה ולתפקוד. איך ניתן להשפיע עליה לאכול אחרת?

תשובה: להורה שרוצה להשפיע על תזונת הילד, אני ממליצה בשלב הראשון לרשום מידע מקיף על תזונת הילד (במשך כמה ימים), כדי להבין אם יש יתרון לשינוי. לפעמים הבחירות של הילדים הן מתוך הקשבה לגוף ודווקא חשוב לעודד אותן. בשלב הבא אני מציעה לשאול מה בתחום האחריות שלנו ומה לא, מה מתאים למציאות שלנו ומה לא. למשל, מי אחראי על התחלה והפסקה של האכילה? מי אחראי על האוכל המצוי בבית? האם במציאות כרגע אפשר לקיים ארוחות משותפות? וכולי. הדבר החשוב הוא שהורה יתמקד בשינויים שיכול הוא לעשות כדי להשפיע על תזונת הילד, מאחר ואין לנו יכולת לגרום לילד לשנות באופן ישיר.

 

שאלה: אני משקיעה זמן רב מהיום בחשיבה והתלבטות לגבי מה אוכל, בקריאה ובדיבור על אוכל. אני מרגישה שהעיסוק באוכל משתלט על זמן ותחומים אחרים בחיי, איך אוכל לשנות זאת?

תשובה: עיסוק מרובה באוכל יכול להתבטא במחשבות על אוכל בלי קשר לזמן האכילה, שיכולות ללוות אותנו רוב שעות היום. הן אופייניות למצבים בהם יש התאפקות יתר, חוסר בגמישות, רעב, או פחד וצורך גדול בשליטה (במשקל, במראה הגוף, במידת בריאות). כאשר מופר האיזון והאוכל אינו משמש עוד רק כמקור לבריאות ולהנאה, אלא מהווה מטרד, מקור למאבק ולחיפוש מתמיד, כדאי לשאול את עצמנו כמה שאלות כמו:

  • מה המטרה שלשמה האוכל מעסיק אותי יותר משהייתי רוצה? והאם אני משיג אותה בדרך זו? האם יש לכך מחיר? אם כן מהו? האם אני רוצה להמשיך "לשלם את המחיר?”
  • איך אני מתמודד/ת עם ה"לא ידוע"? למשל, מה יקרה למשקל לו אפסיק לספור קלוריות? מה יקרה לבריאות אם אוכל מדי פעם מזונות שאינם בריאים לפי הסטנדרטים שלי?
  • כשאני עוסק/ת במידה רבה באוכל, לאילו דברים אחרים אני לא נותן/ת תשומת-לב? מה אני לא צריך/ה לראות/להרגיש/לעשות?

יתכן ונגלה שהזמן שאנו מקדישים לעיסוק באוכל, בריאות או מראה גוף, מסיח מנושאים כואבים ולא נעימים בחיינו. בכל שלב נוסף של גילוי, יש עוד שאלות רבות לשאול. במקביל לעבודה זו שנעשית מהראש, חשוב גם למצוא חלופה מעשית לעיסוק באכילה ושהיא לא ממכרת ולא מסיחה. למשל, אם האוכל משמש כהרגעה לרגש חזק או לתסכול, מה עוד יכול להרגיע? פעילות פיזית? יצירה? טיפולים בשיחה או אחרים? אז רצוי להכניס את הדברים הללו לחיינו כדי לצור חוויה אחרת, שאם היא טובה, תתפוס את מקומה של חווית העיסוק המטריד באוכל.

 

שאלה: הילד שלי בן 7, יושב שעות רבות מול המסך. הוא לא מעוניין להשתתף בחוגים או לצאת לפעילות משותפת בחוץ, ובמקרים שאני מתעקשת הוא מתנגד כל כך, ולרוב אני כבר מוותרת. אני מודאגת מאחר ויש לו עודף משקל. איך אפשר לעזור לו להיות יותר פעיל?

תשובה: פעילות גופנית בגיל הילדות חיונית להתפתחות, לרווחה הרגשית, לדימוי ולביטחון של הילד. לכן חשוב באמת לעזור לילד לחזור ל"מעגל" הפעילות, כאשר אינו פעיל, גם אם אין לו עודף משקל. ישנן כמה נקודות שיכולות לתת כיוון על איך לעזור לו:

 

  • פעילות שהיא חלק ממשחק ספונטני או מובנה מושכת ומעוררת מוטיבציה אצל ילדים יותר מאשר פעילות לשמירה על כושר ועיצוב. איזה משחק הילד שלך אוהב? במה הוא טוב? מה מכניס אותך ההורה לאווירה של יצירת משחק ומשחק ספונטני עם הילד?
  • ילדים נוטים לחקות את ההורים, במיוחד עם דומים להם במבנה ובצורך הפיזי. האם יש פעילות גופנית/משחק שאחד ההורים עוסק בו? האם הילד רואה את ההורה בפעילות זו?
  • תנאים סביבתיים המעודדים פעילות גופנית הם שטח רחב עם מתקנים לטיפוס, עצים , מגלשות, נדנדות, חבלים, כלי-רכב (לא ממונעים) , ברכת-שחייה, ים, טיולים בטבע. נוכחות של הורים ו/או ילדים במרחב כזה הם גורם מוטיבציה מאד גדול לפעילות דרך הנאה ותחרות. בנוסף, לתדירות שבה חשוף הילד לפעילות יש השפעה על הכושר, סיבולת לב-ריאה, מסת שריר ועל הביטחון בתנועת הגוף.
  • האם ילדך פוגש מרחב המעודד פעילות? האם נפגש עם חברים במרחב כזה? אם כן, באיזו תדירות? לילד יכולים להיות קשיים שבגללם נמנע מפעילות וחשוב לאתר אותם כדי לדעת איך לעזור לו להתגבר עליהם. ילדים עם עודף משקל עשויים לסבול מחום גוף גבוה, מבעיות אורטופדיות, מכושר נמוך, ובחברה עשויים לפחד מלעג ודחייה. יש ילדים הנמנעים מפעילות בגלל חוויות גוף הנובעות מחוסר וויסות חושי. יש ילדים שמפעילים יותר את החשיבה ונעמדים מהצד במקום להיות פעילים.
  • האם ילדך מסביר את התנגדותו לצאת לפעילות? האם אחרי שיוצא ומתמיד בכל זאת נהנה? האם רואים חזרה של התנגדות או תלונות בתנאים מסוימים? חשוב ליצור את התנאים שהזכרתי או להפנות את הילד למסגרות אחרות שיוצרות אותם. במקרים בהם התנאים מעודדים פעילות ולמרות זאת הילד מתנגד, אני מפנה לבעלי מקצוע מתאימים.

חיפוש